מכירים את התחושה שהזמן עובר יותר מדי מהר? שדברים קורים, אבל לא את כל מה שתכננתם או שהייתם רוצים להספיק, ניתן לדחוס לזמן הקצר שברשותכם???
זמן!! לו רק היו לי יותר שעות ביממה...
אז בתקופה האחרונה זה מה שחוויתי: רוצה להספיק לתפור מלא מלא דברים שתכננתי, להקים עסק קטן ולמתג אותו, להיות אמא פעילה וחיונית, לתקתק את הבית וכמובן שישאר לי פנאי וכוחות לתחזק את הזוגיות , חברים , משפחה......וזה לא נעצר בזאת, כן? יש עוד המשך לרשימת הדברים שאני רוצה להספיק.
כמובן שאני תמיד בודקת את עצמי - איך אני מחלקת את הזמן שלי בין כל המטלות, כמה בזבזני זמן יש לי (לדוגמא: שיטוט חסר תועלת באינטרנט, כביסות ומטלות ביתיות (: אין ברירה, צריך לעשות :), שיחות טלפון ארוכות מדי, טלויזיה וכד'). ועדיין, אני מוצאת עצמי במירוץ הזה. הפנימי שלי בלבד, בתחושה שאני לא מספיקה כלום...
ואז החלטתי לנשום!! הקול הפנימי שלי אמר: רגע, תחזרי אל עצמך!!
לקחתי נשימה עמוקה וטובה כזו, אחת שמרגיעה את כל החושים והאדרנלין בבת אחת.
תמיד שאני נושמת עמוק ככה, אני נזכרת במורה ליוגה שלי, נעם אברמוב , אשר השאיל לי ספר מדהים "תודעת הזן תודעת המתלמד". ספר שגרם לי לשינוי בתדר, אם אפשר לקרוא לזה כך, פשוט כל פעם שהייתי ניגשת לקרוא בספר, הייתי נרגעת, מתקרקעת, מתפקסת.... נושמת! נמצאת כאן ועכשיו!
וזה עובד; אני לאט לאט מצליחה לסדר את התכניות שלי כך שיותאמו למגבלות הזמן שלי. נהנת מהתהליך ומהעשייה בכל רגע ורגע, פחות חושבת מה לא הספקתי ומה יש לי עוד לעשות (ומתייאשת מכך) אלא מתמקדת בעיקר, במה שכן עשיתי ועודני עושה, תוך ידיעה שאגיע להכל!!
זמן!! לו רק היו לי יותר שעות ביממה...
אז בתקופה האחרונה זה מה שחוויתי: רוצה להספיק לתפור מלא מלא דברים שתכננתי, להקים עסק קטן ולמתג אותו, להיות אמא פעילה וחיונית, לתקתק את הבית וכמובן שישאר לי פנאי וכוחות לתחזק את הזוגיות , חברים , משפחה......וזה לא נעצר בזאת, כן? יש עוד המשך לרשימת הדברים שאני רוצה להספיק.
כמובן שאני תמיד בודקת את עצמי - איך אני מחלקת את הזמן שלי בין כל המטלות, כמה בזבזני זמן יש לי (לדוגמא: שיטוט חסר תועלת באינטרנט, כביסות ומטלות ביתיות (: אין ברירה, צריך לעשות :), שיחות טלפון ארוכות מדי, טלויזיה וכד'). ועדיין, אני מוצאת עצמי במירוץ הזה. הפנימי שלי בלבד, בתחושה שאני לא מספיקה כלום...
ואז החלטתי לנשום!! הקול הפנימי שלי אמר: רגע, תחזרי אל עצמך!!
לקחתי נשימה עמוקה וטובה כזו, אחת שמרגיעה את כל החושים והאדרנלין בבת אחת.
תמיד שאני נושמת עמוק ככה, אני נזכרת במורה ליוגה שלי, נעם אברמוב , אשר השאיל לי ספר מדהים "תודעת הזן תודעת המתלמד". ספר שגרם לי לשינוי בתדר, אם אפשר לקרוא לזה כך, פשוט כל פעם שהייתי ניגשת לקרוא בספר, הייתי נרגעת, מתקרקעת, מתפקסת.... נושמת! נמצאת כאן ועכשיו!
וזה עובד; אני לאט לאט מצליחה לסדר את התכניות שלי כך שיותאמו למגבלות הזמן שלי. נהנת מהתהליך ומהעשייה בכל רגע ורגע, פחות חושבת מה לא הספקתי ומה יש לי עוד לעשות (ומתייאשת מכך) אלא מתמקדת בעיקר, במה שכן עשיתי ועודני עושה, תוך ידיעה שאגיע להכל!!
כל דבר בזמנו
עד הפעם הבאה,
keep it shiny
